כל תאונות הדרכים מצערות, אך יש הבדל בין תאונות שמסתכמות בנזק קל לבין כאלו שמובילות לפגיעה גופנית מוחשית – ובלשון המשפטית: 'חבלה של ממש'. מתי ניתן להאשים נהג בגרימת תאונה שיש בה חבלה של ממש, ומהם העונשים הצפויים? התשובות לפניכם
תאונות דרכים הן אף פעם לא עניין נעים, אבל יש תאונות שמסתכמות בנזק קל לכלי הרכב ויש כאלה שעלולות לגבות חיי אדם. בשביל לקבוע את חומרת התאונה, החוק מבדיל בין תאונות דרכים שבהן לא נגרמה כל חבלה או נגרמה חבלה קלה בלבד, לבין תאונות שבהן נגרמה חבלה של ממש. ההבדל הזה חשוב כיוון שהוא משפיע באופן ישיר על הענישה. נהג שמואשם בגרימת תאונת דרכים קלה עתיד לקבל עונשים קלים בהתאם, אך נהג שמואשם בגרימת תאונת דרכים שבה יש חבלה של ממש, כבר יכול למצוא את עצמו ניצב מול עונשים כבדים שמתחילים בפסילת רישיון וקנס כספי, ויכולים להגיע עד לעבודות שירות ואפילו למאסר בפועל.
שריטה לא, שבר כן – מהי חבלה של ממש?
נהגים ונוסעים רבים שהיו מעורבים בתאונות דרכים עלולים לסבול לאחר מכן מכאבים שונים בגוף או מפצעים שטוחים. אולם, לא כל פגיעה כזאת נחשבת לחבלה של ממש. החוק בישראל לא מגדיר באופן חד-משמעי מהי חבלה של ממש, אך על פי רוב יכנסו תחת ההגדרה הזאת פגיעות גופניות מוחשיות שיכולות להיות זמניות או קבועות, כמו: שברים, שטפי דם פנימיים, קרעים בגידים, פגיעות ראש או חלילה כריתת איברים ונכויות. בשביל לקבוע שפגיעה היא חבלה של ממש יש צורך בתיעוד רפואי של הפגיעה מיום האירוע, שבו מפורטות חומרת הפגיעה וההשלכות שלה לטווח הקצר והארוך.
כאשר נהג מואשם בגרימת תאונת דרכים שיש בה חבלה של ממש, הוא חשוף לטווח רחב של עונשים, שנע מקנסות ועד למאסר בפועל.
לחומרת החבלה שנגרמה יש אמנם משקל חשוב בענישה, אך הגורם שמכריע בעניין הזה הוא העבירה המיוחסת לנהג. אם התביעה קבעה שהנהג נהג בחוסר זהירות – כלומר ביצע טעות בתום לב, העונשים שיוטלו עליו יהיו קלים יחסית. לעומת זאת, אם התביעה קבעה שהנהג נהג בקלות ראש – כלומר פעל ברשלנות באופן מודע, הוא צפוי לקבל עונשים כבדים הרבה יותר.
לשם הדוגמה, אם הנהג גרם לתאונת דרכים כיוון שהביט לרגע במושבים האחוריים, ניתן לטעון שהוא נהג בחוסר זהירות. אולם, אם הנהג התפרע בכביש, לא ציית לתמרורים או השתמש בטלפון הנייד תוך כדי נסיעה – כבר ניתן להאשים אותו בנהיגה בקלות ראש.
ומה לגבי תאונה שבה רק הנהג נפגע?
חשוב להדגיש כי גם בתאונה שבה הנפגע היחיד הוא הנהג עצמו, עדיין ניתן להגיש כתב אישום כנגד הנהג ולהאשים אותו בנהיגה בחוסר זהירות או בקלות ראש. בהתאם לכך הנהג גם צפוי לעונשים, במיוחד אם נמצא שהוא סובל מחבלה של ממש. עם זאת, כאשר מדובר בפגיעה עצמית בלבד, התביעה תסתפק לעיתים בהטלת עבודות לתועלת הציבור ולא תדרוש מאסר בפועל.
בהתאם לסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה, בכל מקרה של תאונת דרכים שיש בה חבלה של ממש, בית המשפט מחויב לפסול את רישיונו של הנהג המורשע לתקופת מינימום של שלושה חודשים. לאחר בחינת הראיות, ניתן לייחס לנהג עבירות נוספות כמו נהיגה בחוסר זהירות או נהיגה בקלות ראש.
במקרים כאלה, חומרת הענישה עולה. נהיגה בחוסר זהירות, מחייבת את הנהג בשש נקודות ובקנס כספי של 500 שקלים. נהיגה בקלות ראש כבר מחייבת את הנהג בשמונה נקודות, בקנס כספי גבוה, ויכולה להוביל למאסר בפועל לתקופת מקסימום של שנתיים.
פסילת רישיון על ידי קצין משטרה
כאשר הנהג חשוד בנהיגה בקלות ראש במקרה של תאונת דרכים שיש בה חבלה של ממש, הוא מזומן לשימוע אצל קצין משטרה. קצין המשטרה לוקח בחשבון את עברו התעברותי של הנהג, את ותק הנהיגה שלו, ואת מצבו האישי. בהתאם לנתונים האלה ולשיקול דעתו, קצין המשטרה רשאי לקבוע פסילה מנהלתית של רישיון הנהיגה לתקופה של 60 יום.
השימוע אצל קצין המשטרה הוא הליך משפטי לכל דבר, ומשום כך הנהג רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין. חשוב לציין שהדברים שהנהג אומר במהלך השימוע נרשמים ומהווים חלק בלתי נפרד מתיק הראיות, ולכן מומלץ מאד לנצל את הזכות לעורך דין, ולפנות לייעוץ משפטי כבר בשלב זה.
האם ניתן לבטל פסילת רישיון מנהלית?
במקרה של פסילת רישיון מנהלית על ידי קצין משטרה, ניתן להגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית (בפ"מ). את הבקשה יש להגיש לבית המשפט לתעבורה שמוסמך לדון בהליך. במהלך הדיון, מגיש הבקשה יידרש להוכיח שנפלו פגמים בהחלטה של קצין המשטרה לפסול את רישיון הנהיגה. הפגמים יכולים להיות, למשל, חוסר בנימוקים לפסילה.
בשביל להכריע בסוגיה, בית המשפט יבחן את רמת המסוכנות של הנהג בהתבסס על עברו התעבורתי ועל סוג העבירה המיוחסת לו. בנוסף, יבחן בית המשפט גם את הראיות שנאספו מהזירה, ויעריך האם הן מצדיקות את פסילת הרישיון של הנהג.
מעורבות בתאונת דרכים שיש בה חבלה של ממש, היא לא עניין שניתן להקל בו ראש. בכל מקרה שבו יש זימון לשימוע אצל קצין משטרה או לחקירה על ידי בוחן תנועה, וכמובן במקרים שבהם מוגש כתב אישום – חשוב מאד להיוועץ בעורכ.ת דין לדיני תעבורה כבר בשלבים המוקדמים של האירוע.
עורך הדין ינחה את הנהג בשימוע ובחקירה כדי למנוע ממנו לומר דברים שישמשו בהמשך כנגדו. במקביל, הוא יפעל לאיתור כשלים בחומר הראיות ובדו"ח של בוחן המשטרה, ובחלק מהמקרים אף ימליץ לערב בוחן מומחה מטעם הנהג לצורך איסוף ראיות מזכות. אם, לדוגמה, הנהג מואשם באי-מתן זכות קדימה, הבוחן הפרטי יוכל לבדוק את התמרורים המוצבים במקום ואת מצב שדה הראייה.
בהתאם לממצאים שיתקבלו, עורך הדין יגבש את קו ההגנה המתאים ביותר לתיק, ויפעל להשגת הסדר מקל והפחתה בעונש.
