יש הרבה עבירות תנועה, אבל אין ספק שנהיגה תחת השפעת סמים היא מהחמורות שבהן. הענישה בגין עבירה כזו מתחילה מפסילת רישיון לשנתיים, ויכולה להגיע עד מאסר בפועל. אז איך מבצעים בדיקות סמים בנהגים? האם ניתן לסרב לבדיקה? ומה דינו של קנאביס רפואי?
ההגדרה "סמים" היא הגדרה רחבה שמאגדת בתוכה חומרים כימיים או טבעיים שונים. החומרים האלה יכולים להיבדל זה מזה מבחינות רבות, אך כולם משפיעים על התודעה של הצורך, ועל התפיסה החושית והיכולות הקוגניטיביות שלו. צריכת סם מכל סוג שהוא גם מורידה את רמת הריכוז ומשבשת את מהירות התגובה, ולכן נהיגה תחת השפעת סמים מעלה באופן משמעותי את הסיכוי להיקלע לתאונת דרכים קטלנית.
לאור הסטטיסטיקה הזאת, המחוקק מחמיר מאד עם עבירות של נהיגה תחת השפעת סמים. גם נהגים שבדמם נמצאה כמות מזערית של סם יכולים לסיים עם הרשעה, ולשאת בעונשים כבדים כמו פסילת רישיון ואפילו מאסר בפועל.
הכירו את החוק: מה נחשב סם ועל פי מה נקבעת נהיגה תחת השפעת סמים?
מערכת המשפט רואה בנהגים הנוהגים תחת השפעת סמים כמי שמסתכנים ומסכנים במודע, ואף כמי שאדישים לתוצאות מעשיהם. בהתאם לכך, ההגדרות הקובעות מהי נהיגה תחת סמים הן נוקשות ביותר.
לפי פקודות התעבורה, נהג שנתפס נוהג כאשר בגופו יש שרידי סם, ולו בכמות מזערית ביותר, יואשם בנהיגה תחת השפעת סמים. כלומר, גם אם הנהג לא צרך סמים בסמוך לנהיגה אלא כמה שעות ואפילו כמה ימים לפני שנהג, עדיין ניתן להאשים אותו בנהיגה תחת השפעת סמים.
כמו כן, החוק קובע אילו סמים אסור לצרוך לפני נהיגה. האיסור חל על כל הסמים המופיעים בפקודת הסמים המסוכנים, כמו קוקאין ואופיום, וגם על קנאביס רפואי מאושר. מכאן שגם בעלי רישיון לקנאביס שעולים על ההגה, חשופים לאישום על נהיגה בהשפעת סמים.
על פי החוק היבש, דין נהיגה בהשפעת סמים כדין נהיגה בשכרות, והענישה בגין שתי העבירות האלה אמורה להיות זהה. אולם, בפועל, בתי המשפט לתעבורה נוטים להחמיר כאשר מדובר בעבירות סמים.
יש לכך שתי סיבות מרכזיות. הראשונה היא שצריכת אלכוהול לכשעצמה לא מהווה עבירה פלילית, בעוד שצריכת סמים אסורה על פי חוק גם בלי קשר לנהיגה. הסיבה השנייה קשורה לרף המותר. בשביל להאשים נהג בנהיגה בשכרות, רמת האלכוהול בדמו צריכה להיות גבוהה מ-290 מיקרוגרם. על שימוש בסמים, לעומת זאת, יש איסור גורף, וגם כמות סם מזערית יכולה להוביל לאישום.
מעבר ליחס של בתי המשפט, עבירות הסמים והאלכוהול נבדלות זו מזו גם מבחינת צורת הבדיקה. בדיקת אלכוהול היא בדיקה שגרתית שניתן לבצע לכל נהג ונהגת באופן אקראי. בדיקות שתן או דם לאיתור סמים, לעומת זאת, נחשבות לבדיקות פולשניות, וניתן לבצע אותן רק כאשר יש חשד סביר שהנהג אכן צרך סמים לפני הנהיגה, או כאשר הנהג נתן את הסכמתו לכך.
כפי שציינו בפסקה הקודמת, בשביל לבצע בדיקת סמים בנהג, נדרש חשד סביר לכך שהוא ביצע עבירה. במילים אחרות, יש צורך בראיות או בנסיבות התומכות בהנחה לפיה הנהג צרך סמים לפני שעלה על ההגה.
בדיקת סמים שמבוצעת ללא חשד סביר נחשבת לחיפוש לא חוקי, ולכן נפסלת ולא יכולה לשמש כראייה בבית משפט. הדבר הזה נכון גם במצבים שבהם הבדיקה אכן מובילה לגילוי של שרידי סמים בדמו של הנאשם. חשד סביר יכול להיות, למשל, עיניים אדומות, ריח של סמים באוטו או מידע מודיעני לפיו הנהג צרך סמים. גם תאונת דרכים נחשבת לחשד סביר, ולכן שוטר רשאי לדרוש בדיקת שתן או דם מכל נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים. במידה שהנהג שהיה מעורב בתאונה מחוסר הכרה, ניתן לקחת ממנו דגימה גם בלי שיהיה מודע לכך.
בכל מצב אחר שבו אין חשד סביר או מעורבות בתאונה, השוטר לא יכול לחייב את הנהג לתת דגימה, אולם הוא רשאי לבקש את הסכמתו להיבדק. במקרה כזה, השוטר מחויב להסביר לנהג שהסירוב לבדיקה או לחיפוש ברכב לא ישמש כנגדו.
כאשר יש לשוטר חשד סביר או הסכמה מצד הנהג, הוא רשאי לעכב את הנהג למשך מספר שעות, ולערוך חיפוש על גופו וברכבו לצורך מציאת ראיות הקושרות אותו לביצוע עבירת נהיגה בהשפעת סמים. אם יימצאו עדויות לסמים, הן ישמשו להרשעת הנהג.
כאשר שוטר עוצר נהג לצורך ביצוע חיפוש סמים ברכב ו/או לשם לקיחת דגימה לבדיקת סמים, חשוב מאד לבדוק האם יש לו חשד סביר לעבירה או לא.
במידה שאין לשוטר חשד סביר והוא מבקש את הסכמת הנהג, ההמלצה הגורפת היא לסרב לכך. סירוב במקרה כזה, לא יכול לשמש כנגד הנהג. לעומת זאת, כאשר לשוטר יש חשד סביר, אסור לנהג לסרב לבדיקת הסמים כיוון שהדבר עשוי להוביל לכתב אישום בגין "עבירת סירוב". חשוב לדעת שעבירת הסירוב היא עבירה פלילית לכל דבר, והעונש עליה יכול להגיע לפסילת רישיון לתקופה של שנתיים או יותר.
מלבד הסכמה או אי-הסכמה לביצוע הבדיקה, גם חשוב לשים את הדעת למידע שנמסר לשוטר בעת מעצר. מאחר שכל דבר שנאמר במעמד זה נרשם ומתועד, ההמלצה היא לשמור על זכות השתיקה ולא להשיב לאף שאלה בלי להתייעץ עם עורך דין, וזאת כדי למנוע מצב שבו ייאמרו דברים שעלולים להיחשב כהודאה באשמה.
משטרת ישראל מבצעת בדיקות לאיתור סמים באמצעות בדיקת שתן או בדיקת דם. מאחר שבדיקת הדם פולשנית יותר, ההנחיה היא לבצע אותה רק במקרים שבשהם לא ניתן לבצע בדיקת שתן (למשל כאשר הנהג מחוסר הכרה).
בדיקת השתן מבוצעת באמצעות מבחנה, שאותה הנהג מתבקש למלא במקום נסתר. בדיקת הדם מבוצעת בתחנת המשטרה או במרכז רפואי, ועל ידי גורם רפואי מוסמך בלבד. בסיום הבדיקות, הדגימות נשלחות למעבדה בתל השומר, ובמידה שנמצאים שרידי סם, המשטרה רשאית להגיש כתב אישום.
משטרת ישראל מבצעת בדיקות לאיתור סמים באמצעות בדיקת שתן או בדיקת דם. מאחר שבדיקת הדם פולשנית יותר, ההנחיה היא לבצע אותה רק במקרים שבשהם לא ניתן לבצע בדיקת שתן (למשל כאשר הנהג מחוסר הכרה).
בדיקת השתן מבוצעת באמצעות מבחנה, שאותה הנהג מתבקש למלא במקום נסתר. בדיקת הדם מבוצעת בתחנת המשטרה או במרכז רפואי, ועל ידי גורם רפואי מוסמך בלבד. בסיום הבדיקות, הדגימות נשלחות למעבדה בתל השומר, ובמידה שנמצאים שרידי סם, המשטרה רשאית להגיש כתב אישום.
עבירת נהיגה תחת השפעת סמים היא עבירה חמורה מאד, והמשטרה רשאית להעניש נהגים גם אם הם רק חשודים בביצוע עבירה זו.
כאשר נהג חשוד בנהיגה תחת השפעת סמים, קצין משטרה מוסמך לפסול את רישיון הנהיגה שלו וגם לאסור את השימוש ברכב בו הוא נהג למשך 30 ימים. חשוב לדעת שלפני הפעלת הסמכות הזאת, הקצין מחויב לערוך לנהג החשוד שימוע ולשמוע את טענותיו. הנהג רשאי להיות מיוצג בשימוע על ידי עורך דין.
כאשר נהג כבר מורשע בנהיגה תחת השפעת סמים, הרישיון שלו נפסל לתקופה של שנתיים לפחות. אם מדובר בעבירת נהיגה השפעת סמים או בשכרות שבוצעה פעם שנייה בתוך שנה, פסילת רישיון הנהיגה מתארכת לארבע שנים לפחות. באירועים חמורים, למשל כאשר מדובר בעבירות חוזרות או בצריכת סמים בכמות גבוהה, בית המשפט יכול להטיל עונשים נוספים כמו קנס ואף מאסר בפועל.
על מנת לחדש את רישיון הנהיגה, הנהגים נדרשים לבצע מבחן נהיגה מעשי (טסט) ומבחן נהיגה עיוני (תאוריה). כמו כן, הם מחויבים לעבור בדיקות כשירות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד).
נהגים שהורשעו בעבירות סמים או נהגים שעברם הפלילי כולל עבירות של שימוש בסמים מסוכנים, מופנים לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
במרב"ד נערכות בדיקות כשירות שונות וכן בדיקות שתן לאיתור שרידי סמים. לרוב, לפחות אחת מבדיקות השתן מבוצעת בהתראה של שבועיים בלבד או ללא כל התראה. מלבד הבדיקות ברפואיות, הנהגים עוברים גם הערכה פסיכולוגית שנועדה לבחון את התאמתם האישיותית לנהיגה.
על בסיס ממצאי הבדיקות, המרב"ד מגבש את המלצתו. המלצת המרב"ד עוברת למשרד הרישוי, ומשמשת כשיקול מרכזי בהחלטה האם לחדש או לשלול את רישיון הנהיגה של הנהג הנבדק.
